סלטקס תעשיות בע"מ נ' אשקר מרקט בע"מ

החלטה

לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן על ידי ביום 31.8.2010, ושלפיו הוריתי על פינוי נכס עסקי ששכרה המבקשת מאת המשיבה. מדובר בנכס המצוי באזור התעשייה בקרית שמונה ושבו מפעילה המבקשת חנות - סופרמרקט.

בבקשתה טוענת המבקשת, כי סיכוייה לזכות בערעור גבוהים הם, וכי אם פסק הדין לא יעוכב ייגרם לה נזק בלתי הפיך, בעיקר לאור העובדה כי היא מנהלת במקום סופרמרקט מזה כעשר שנים.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת, כי מדובר בפינוי נכס עסקי שההלכה לגביו קובעת כי פינויו אינו גורם ברגיל לנזק בלתי הפיך. נטען עוד, כי סיכויי הערעור אינם גבוהים ואין בהם כדי למלא אחר התנאי הראשון לעיכוב ביצוע פסק הדין.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. הכלל הוא שאין בהגשת ערעור כדי להביא לעיכוב ביצוע פסק הדין, שכן זכותו של בעל דין שזכה בדין ליהנות מפירות פסק הדין באופן מיידי. ההלכה הפסוקה קובעת, כי על מבקש העיכוב להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים כתנאי לעיכוב ביצוע פסק הדין; התנאי הראשון - כי סיכוייו לזכות בערעור טובים הם. התנאי השני – כי אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, יגרם למבקש נזק בלתי הפיך.

שני התנאים אינם מתקיימים בענייננו. לעניין סיכויי הערעור – על אף שהמבקשת מנסה לתת לערעורה גוון משפטי בדמות טענת חוסר תום הלב, הרי עיון מדוקדק בהודעת הערעור מגלה, כי מדובר בערעור עובדתי על כל המשתמע מכך. טענת חוסר תום הלב בהפעלת זכותה של המשיבה לביטול ההסכם מבוססת על טענה עובדתית שכביכול המצהירה מטעם המשיבה מתנכלת במבקשת ומחפשת סיבה לפינוי המבקשת מהנכס. טענה עובדתית זו של המבקשת נדחתה, ועל כן לא היה בסיס עובדתי לטענת חוסר תום הלב שהועלתה על ידי המבקשת. על פניו נראה, אם כן, כי המשוכה העומדת בפני המבקשת בערעור הינה משוכה גובהה.

גם התנאי השני אינו מתקיים. כאמור, מדובר בפינוי נכס עסקי בו מנוהלת חנות סופרמרקט. ההלכה הפסוקה קובעת, כי עיכוב ביצוע פסק דין שעניינו פינוי נכס עסקי "יינתן במשורה, במקרים חריגים שבהם יקשה עד מאוד לפצות על נזקים העלולים להיגרם, והיד קפוצה יותר מאשר בדירות מגורים, מטבע הדברים" (רע"א 3548/10 פלונית נגד פלונית). נקבע עוד, כי "והגם כי אין להקל ראש בהשלכותיו של פסק הדין על עסקיהם של המבקשים, הרי שלא ניתן לומר כי מדובר בנזק בלתי הפיך" (רע"א 678/08 פרוספריטי פי.די. אס. איי שרותי מזון (1977) בע"מ נגד אפריקה ישראל להשקעות בע"מ). בע"א 7399/10 בני חלפון נגד מנהל מקרקעי ישראל, דחה בית המשפט העליון בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שעניינו פינוי חוות סוסים, בין היתר, מהטעם "שחוות הסוסים שעומדת על המקרקעין הנה נכס עסקי, הנזק מפינוי נכס זה הוא לרוב כספי במהותו שאיננו בלתי הפיך, וניתן לרפאו בפיצוי כספי היה והערעור יתקבל".

כך הוא המצב בעניינו. מאחר שמדובר בפינוי נכס עסקי, הרי הנזק העלול להיגרם למבקשת עקב ביצוע פסק הדין הינו נזק כספי ואי נוחות הכרוכה בפינוי הנכס. מדובר בנזק שניתן לרפאו בפיצוי כספי היה והמבקשת תזכה בערעורה. לא מתקיימים במקרה דנן נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מן הכלל החל על נכסים עסקיים.

אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪.

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"א, 22 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: